ולא נודע כי באו אל קרבנה

ולא נודע כי באו אל קרבנה

פרעה הוסיף "ולא נודע כי באו אל קרבנה"

כאשר התורה מתארת את חלום פרעה היא אומרת כך: "ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת... ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום" (מא,ד-ז).

אך כאשר פרעה מספר ליוסף את חלומו הוא אומר "ותאכלנה הפרות... [ומוסיף]ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה ואיקץ" (מא,כ-כא).

המילים "ומראיהן רע כאשר בתחילה" הן פירוש המילים "ולא נודע כי באו אל קרבנה", דהיינו, שהפרות הרעות לא השתנו כלל ולא נכרה השפעה של המלאות על הרזות.

מדוע פרעה מוסיף ליוסף את התוספת הזו? מהי משמעות ההבדל שבין החלום שהתורה מתארת לבין החלום שפרעה מתאר?

כאשר יוסף פותר את החלום לפרעה הוא אומר "הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים. וקמו שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע... ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא" (מא,כט-לא), ורש"י מסביר "ונשכח כל השבע - הוא פתרון הבליעה ; ולא יודע השבע - הוא פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה". [מסתבר שהוא דורש כך משום הדמיון בין המילים "ולא נודע" ובין "ולא יודע"].

ההבדל בין נשכח השבע לבין שלא יודע השבע

צריך להבין מה ההבדל בין זה שהשבע נשכח לבין זה שלא יודע השבע. נלע"ד בעזה"י, שלכך רש"י כוון בהסברו על החלום המקורי "ותאכלנה - סימן שתהא כל שמחת השבע נשכחת בימי הרעב". שם הסביר שפירוש "ונשכח כל השבע" הוא ששמחת השבע נשכחת, דהיינו, שהשבע כן יורגש בשנות הרעב, כיון שאנשים יאכלו אז את התבואה שגדלה בשנות השבע, אבל כל השמחה שהיתה בשנות השבע תעלם לגמרי בשנות הרעב, כמו שהפרות השמנות נעלמו בתוך הפרות הדקות [אבל כן הורגש שהפרות הרעות השתנו והשמינו קצת].

אמנם פרעה הוסיף "ולא נודע כי באו אל קרבנה" והפתרון לזה "ולא יודע השבע", כלומר שהשבע כלל לא יורגש בשנות הרעב, זאת אומרת שאנשים לא יאכלו את התבואה שגדלה בשנות השבע וממילא ימותו מרעב, כמו שלא הורגש כלל שהפרות הרעות בלעו את הפרות השמנות והבריאות.

על פי דברי רש"י אלו יובן מה שכתוב בפתרון יוסף לפני המילים "ולא יודע השבע בארץ", "וכלה הרעב את הארץ" (מא,ל), שמשמעו חורבן הארץ, וכמו שכתוב בחז"ל "... אלולי יוסף היה העולם חרב בימי פרעה שנאמר וכלה הרעב את הארץ" (לק"ט בראשית כב,יח).

לפי הסבר זה קשה לומר שבאמת פרעה חלם ש"לא נודע כי באו אל קרבנה" אלא שהתורה לא ספרה זאת, שאם כן החלום לא נתקיים, שהרי באמת נודע שבאו אל קרבנה, שאנשים אכלו את תבואת שנות השבע ונצלו, כלומר ששנות השבע הורגשו בשנות הרעב.

אלא צריך לפרש כדרך המדרשים [עיין ב"תורה שלמה"] המסבירים חלק משינויי הלשון שבין חלום פרעה לבין מה שסיפר ליוסף בתור בדיקה של פרעה את יוסף, וזו לשון תנחומא (מקץ,ג.) "... כשבא לומר לו את החלום בקש לבודקו והיה מהפך לו את החלום...".

יוסף מוסיף בתור עצה את פתרון החלום המקורי

יוסף פתר לפרעה לפי מה שהוא סיפר לו, ולכן אמר בפתרונו "ולא יודע השבע", דהיינו שלפי החלום [כביכול] השבע לא יורגש כלל וכל האנשים ימותו. אבל מיד לאחר מכן הוסיף עצה שהמלך יפקד פקידים ויאגרו את האוכל בשנות השבע לצורך שנות הרעב, כיון שזהו הפתרון האמיתי של החלום, שהשׂבע יורגש בשנות הרעב, כמו שנודע שבאו הפרות הרעות לתוך הפרות הטובות.

על פי הסברנו תתורץ היטב קושית הרמב"ן על שיטת רש"י כיצד יוסף נותן עצות לפרעה כאשר הוא לא התבקש לכך, וכן תתורץ שאלה נוספת, כיצד אפשר לתת עצה להתחמק מהעתיד שהרי החלום מספר על העתיד. והתשובה היא: באמת עצתו של יוסף היא הפתרון של החלום האמיתי ללא התוספת של פרעה, ובעצה זו רמז יוסף לפרעה שהוא [פרעה] הוסיף דברים לא נכונים, ולכן באמת יש פתרון לרעב הגדול על ידי זה שיאגרו אוכל.

ואולי הסיבה שיוסף הציג את העצה כעצה ולא כחלק מהפתרון, כיוון שלא רצה לפגוע בכבודו של פרעה ולומר לו בצורה בוטה שהוא כביכול משנה בדיבורו. עיין בהמשך הרעיון שהבאנו את שיטת הרמב"ן שסובר ש"העצה" היא חלק מהפתרון של החלום, וצריך להבין מדוע לפיו יוסף הציג זאת כעצה ולא הציג זאת כחלק מהפתרון, ולפי הסברנו ברש"י הדברים יובנו.

ואולי זו הסיבה שפרעה מיד כאשר שמע את פתרונו של יוסף, ידע שזה הפתרון האמיתי, וגם אמר לעבדיו "הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו", כיוון שמתוך דבריו של יוסף על העצה לאגור אוכל הבין פרעה שיוסף ידע בדיוק את החלום שלו, ויוסף ידע שבחלום פרעה הפרות הרזות השמינו קצת ולכן הוסיף לו את הענין שיאגור אוכל, שאם לא כן כיצד מוסיף לו עצה הרי אי אפשר להתחמק מנבואה, ועוד כיצד יוסף מוסיף לו עצה הרי פרעה רק שאל לפתרון החלום (קושית הרמב"ן על פרוש רש"י), אלא אמר פרעה לעבדיו בודאי יש ליוסף "רוח אלקים" ולכן ידע בדיוק את החלום שחלמתי.

לפרעה היה נדמה שהפרות לא השתנו

הסבר נוסף: פרעה לא שינה בכוונה מהחלום שחלם, אלא שיש הבדל בין החלום באמת לבין מה שנראה לפרעה בחלום. לפרעה היה נדמה שהפרות לא השתנו כלל אבל באמת הן השתנו. וההסבר הוא: פרעה מסמל את מצרים, ומצרים מצד עצמם ללא עצתו של יוסף לא היו אוגרים אוכל בשנות השבע לשנות הרעב [גם מפני שלא היו יודעים שיבואו שנות רעב, וגם מפני שלא ידעו כיצד לשמר את התבואה להרבה שנים כמו שקרה לתבואתם שהרקיבה] והיו מתים ברעב. לכן פרעה ראה בחלום "ולא נודע כי באו אל קרבנה", ששנות השבע לא יורגשו בשנות הרעב, אבל מצד האמת, מצד המציאות שתהיה, יוסף יגיע למצרים ויפתור את החלומות וייעץ להם לאגור תבואה ועל ידי זה רק שמחת השבע תהיה נשכחת אבל השבע יורגש ויהיה להם אוכל ויוכלו לשרוד, וזה מה שהתורה תארה את החלום של פרעה בצורה מדויקת ואמיתית מצד המציאות שתהיה ולא מצד מצרים ופרעה. ושפתים ישק.

ואולי זו הסיבה שהמדרשים [בעיקר תנחומא] לא כותבים את התוספת של "ולא נודע כי באו אל קרבנה" בתור בדיקה של פרעה את יוסף, למרות שהם כותבים מספר שינויים אחרים.